סקירה כללית של הארכיטקטורה של FCM

‫FCM מסתמך על קבוצת הרכיבים הבאה שיוצרים, מעבירים ומקבלים הודעות:

1. כלים ליצירה או לפיתוח של בקשות להודעות. הכלי ליצירת התראות מספק אפשרות מבוססת-GUI ליצירת בקשות להתראות. כדי להשיג אוטומציה מלאה ותמיכה בכל סוגי ההודעות, צריך ליצור בקשות להודעות בסביבת שרת מהימנה שתומכת ב-Firebase Admin SDK או בפרוטוקול השרת של FCM. הסביבה הזו יכולה להיות Cloud Functions for Firebase,‏ App Engine או שרת האפליקציות שלכם.

   

2. הקצה העורפי של FCM, שמקבל בקשות להודעות (בין היתר), מבצע פיצול של הודעות באמצעות נושאים ויוצר מטא-נתונים של הודעות, כמו מזהה ההודעה.

3. שכבת תעבורה ברמת הפלטפורמה, שמנתבת את ההודעה למכשיר היעד, מטפלת בשליחת ההודעה ומחילת הגדרה ספציפית לפלטפורמה במקרים המתאימים. שכבת התעבורה הזו כוללת:

   • שכבת התעבורה של Android‏ (ATL) למכשירי Android עם Google Play Services
   • שירות ההתראות של Apple‏ (APNs) למכשירי Apple

   • פרוטוקול של התראות מאפליקציות אינטרנט

4. ‫FCM SDK במכשיר של המשתמש, שבו ההתראה מוצגת או שההודעה מטופלת בהתאם למצב הפעילות של האפליקציה (ברקע או בחזית) ולכל לוגיקה רלוונטית של האפליקציה.

תהליך במחזור החיים

• רישום מכשירים לקבלת הודעות מ-FCM. מופע של אפליקציית לקוח נרשם לקבלת הודעות ומקבל אסימון רישום שמזהה באופן ייחודי את מופע האפליקציה.
• שליחה וקבלה של הודעות במורד הזרם.
  • שלח הודעה. שרת האפליקציה שולח הודעות לאפליקציית הלקוח:
    1. ההודעה מורכבת, או בכלי ליצירת התראות או בסביבה מהימנה, ובקשת הודעה נשלחת לשרת העורפי של FCM.
    2. הקצה העורפי של FCM מקבל את בקשת ההודעה, יוצר מזהה הודעה ומטא-נתונים אחרים ושולח אותם לשכבת התעבורה הספציפית לפלטפורמה.
    3. כשהמכשיר מחובר לאינטרנט, ההודעה נשלחת למכשיר דרך שכבת התעבורה הספציפית לפלטפורמה.
    4. במכשיר, אפליקציית הלקוח מקבלת את ההודעה או ההתראה.